אף פעם לא היה לי פשוט להניח דברים בתוך מסגרת, בתוך איזושהי תבנית ולכן לא פשוט עבורי לכתוב פוסט על B.O.T כי זה בעצם לקחת דבר כל כך אמורפי ולתת לו בכל זאת: צורה, צבע, איכות או הסבר.

גישת העבודה הזו אינה קבועה, אין תרגילים מסויימים שעובדים ואחרים שלא, אין נכון או לא נכון. אז מה כן יש בה בגישה הזו? נוכחות - זו המילה הראשונה שעולה אצלי. כשאני נפגשת עם אישה קיימת הנוכחות שלה, שלי, הנוכחות של כל הדברים שהיא מגיעה איתם אלי: יום העבודה שהיה לה, שיחה עם חברה שעדיין מהדהדת, כאב הראש שקמה איתו אתמול או אפילו הקפה שלא הספיקה לקנות לעצמה בדרך.

 

תרפיה מוכוונת לידה היא גישה הממוקדת בתהליכים האישיים שאישה עוברת בתקופה שסביב הלידה. היא מגיעה אלי כי יש לה משהו שהיא רוצה לבדוק, זו יכולה להיות חווית הלידה שעברה לפני מספר חודשים או הכנה לקראת לידה צפויה.

 

בשונה מפגישה טיפולית בה המטפל מכוון את התהליך ויודע את הכיוון, כאן קיים תהליך של גילוי הדדי. אני מכירה היטב את שדה הלידה ומה שקיים סביב לו אבל איני מכירה את 'הסיפור' איתו אישה מגיעה, מה הצורך שלה כרגע. הכל מתבהר ומתגלה תוך כדי הטיול המשותף שלנו במהלך הפגישה. מפגש B.O.T יכיל רכיבים שונים בהתאם לצורך, לזמן ולסיטואציה בהם אישה נמצאת. כל נושא, קושי או קונפליקט שיעלה, נבדוק ונחקור יחד, נזהה מהם הדברים שיכולים לתמוך בה עכשיו, בלידה או בתקופת הפוסט פארטום.

 

ואולי גלית כותבת את זה טוב ממני:

"...הייתי בהריון השני שלי והיה לי מאוד קשה להתחבר אליו ולעוברית שלי אחרי לידה ראשונה מאוד לא פשוטה שעברתי. חיכיתי שבע שנים בין ההריונות רק מהפחד שתגיע הלידה. נפגשנו בסך הכל שלוש פעמים אבל כבר אחרי הפגישה הראשונה הרגשתי איזשהו ניצוץ של שינוי, משהו שהיה תקוע אצלי כל כך הרבה זמן התחיל לזוז. בנגיעות עדינות מאוד, קצת כמו לשמור על ביצה עדינה בתוך צמר גפן נגעתי בחלקים הכי כואבים של הלידה שלי. את איפשרת לי את הקצב שלי, את הזמן שלי, בלי לרוץ קדימה, קצת כמו מעגלים או ספירלה התקרבתי לנושא והתרחקתי, שיחקתי איתו' חם - קר' כשאני בודקת כל הזמן את הדרך הנכונה לגעת באותם הרגעים. בפגישה הראשונה בעיקר דיברנו אבל בפגישה השנייה, כשהודעתי לך שאין לי כוח לדיבורים היום, הוצאת מקופסת ההפתעות שלך גושי פלסטלינה צבעונית ואיתה פיסלתי את הלידה שלי כמו שהיא נראתה ואז, על קרטון אחר את הלידה הבאה שלי, איך היא תראה, מה יעזור לי שם. הגענו לפרטים הכי קטנים וזה היה לי כל כך נכון. בדיעבד, אחרי הלידה השנייה אני יודעת להגיד שזה הדבר שהפך אותה לאפשרית בכלל, יכול להיות שאם לא היו הפגישות, הלידה הייתה נגמרת אחרת לגמרי..."

 

ובנימה מעט יותר אישית, ההכרות שלי עם הגישה הזו החלה לפני שש שנים, מאז הרחבתי את לימודי בתחום וגם היום אני  מרחיבה ולומדת עוד על טכניקות עבודה עם נשים ובני זוגן, עבודה עם הגישה בתוך קבוצות שאני מנחה, עוד על אינטראקציות ועוד על עצמי. 
* פ

 

כאן ניתן לקרוא בהרחבה על הגישה ועל הנשים המיוחדות שפיתחו אותה.

 

בכל שאלה או הרהור, אני כאן. שיר.