ריקוד לידה
"...בקורס ההכנה ללידה שעברנו, השיעור הזכור לי ביותר היה על תנועה, תנוחות ונשימות. אחרי הרבה מידע וחומר 'יבש' פתאום למדתי ת'כלס מה לעשות כשיכאב לי, מה לעשות כדי לעזור לעצמי ולתינוקת שלי כדי שגם לה יהיה קל יותר. כתבתי את מגוון התנוחות השונות והתאמנתי עליהן. יום הלידה הגיע והמוח התרוקן. ניסיתי להיזכר בדברים שלמדתי ו...כלום. התיסכול הביא אותי לבכי. בעלי, שהיה הדולה הטובה ביותר שיכולתי לבקש, הרגיע אותי. הוא הציע שאעצום עיניים ואתן לגוף שלי להחליט ולא לראש. אז כמו אישה טובה עשיתי מה שאמר לי. עצמתי עיניים, נשמתי עמוק, נשענתי על הקיר וזזתי. זזתי כל כך הרבה שזה נראה כאילו ממש רקדתי את הצירים שלי - כך הוא אמר לי. לשמחתי הרגעים האלה מצולמים, אף פעם לא רקדתי כל כך משוחרר ויפה כמו אז. עד היום אני מנסה לשחזר..."
(את המילים האלה כתבה אישה שזכיתי להכיר לאחר לידתה).
תנועות הריקוד מקלות באופן משמעותי על כאבי הצירים. יולדת המניעה את האגן בתנועות מעגליות עוזרת למעשה לצירים לעבוד ביעילות עם כוח המשיכה, מפחיתה את הלחץ החזק הקיים על עצמות האגן ומפרקיו, מרפה את גופה ומאפשרת את שיחרור ההורמונים החיוניים כל כך בלידה. הורמונים התורמים לאפקטיביות המשך הצירים (אוקסיטוצין) ושיכוך הכאב הטבעי של הגוף (אנדורפינים). אישה המניעה את גופה מתרכזת יותר בעצמה ועוזרת לתינוקה להתקדם אל תעלת הלידה. התנועה תעזור למעגל ההורמונים להשתחרר (כל עוד נמשיך לנוע במהלך הלידה, ימשיכו ההורמונים להשתחרר).
תנועות האגן יכולות להגן עלייך מפני קרעים או חתכים באיזור הפרינאום, הן יכולות לקצר את משך שלבי הלידה. תנועתיות תעזור לך להתכנס יותר אל עצמך וניתן לעשותה בדרכים רבות: הליכה, הישענות על קיר או על המלווה שלך, עמידת שש, על כדור פיזיו, בתוך המקלחת ואפילו בשכיבה על הצד.
אינך צריכה להיות רקדנית של להקת 'בת - שבע' וגם לא לוליינית בקרקס 'מדראנו', כל שאת צריכה לעשות הוא לנשום עמוק אל הבטן ולנוע. להרגיש מה נעים ונכון לך ולהזיז את גופך כשמגיע הציר. תנועות האגן וכל ריקוד שתבחרי לעצמך יקלו על תחושות הפחד, יתרמו לביטחון בגופך ומחשבתך ויחברו אותך אל תינוקך הנע אף הוא בגופך.
בברכת ריקוד לידה נעים, שיר.
